נעמי שמר / Naomi Shemer

מגיל צעיר עמדה אמה על כשרונה המוסיקלי ועודדה אותה ללמוד נגינה על פסנתר. בגיל שש כבר ליוותה נעמי את חברי הקיבוץ בשירה, ומאז דבקה בה היכולת לחבר שירים הניתנים ל"שירת רבים", כפי שכינתה זאת. בשלב מאוחר יותר למדה באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים ואצל מורים פרטיים ממיטב המוסיקאים בארץ. כששבה לקיבוץ לאחר לימודיה ולימדה ריתמיקה את ילדי הגן, ראתה שאין להם מספיק שירים המתארים את עולמם, וכתבה עבורם את שיריה הראשונים וביניהם "הדואר בא היום", "אחינו הקטן", "הטיול הקטן" ועוד… השירים הופיעו לראשונה באלבומה של יפה ירקוני – "שירים מכנרת",  שסייע לשמר בפריצת הדרך.

חיים טופול, שזכר את שמר משירותה הצבאי בפיקוד הנח"ל, ביקש ממנה לכתוב לתוכניתה הראשונה של להקת בצל ירוק, והיא כתבה להם את "נועה" ואת "משירי זמר נודד", שזכה להצלחה גדולה ונחשב ללהיט הראשון שלה.
לצמד הדודאים שקם ב- 1958 היא כתבה את "שיר לחג עשור", "כיבוי אורות" ו"שיירת הרוכבים".
ב – 1963 כתבה את שירי תוכניתה ה – 17 של להקת הנח"ל, "שמש במדבר", שהייתה מעין מחזמר, ופתחה את עידן ה"הפקות" בלהקות הצבאיות. השירים שהצליחו במיוחד מתוך התוכנית היו "מחר", "מטריה בשניים", "עוד לא אכלנו", "הטיול הגדול" ו"חפש אותי", שבו שילבה שמר את כתובתה.. באותה שנה היא חיברה גם את השיר "חורשת האקליפטוס", למחזמר "כיצד שוברים חמסין".
ב – 1964 הלחינה שמר את שירה של רחל "כנרת", שאותו שרה במקור להקת פיקוד המרכז, ומאוחר יותר הלחינה רבים משיריה של המשוררת.
לתוכניתה הראשונה של שלישיית גשר הירקון כתבה שמר את "אהבת פועלי הבניין", "סרנדה לך", "איילת אהבים", שתורגם על ידה, ו"לילה בחוף אכזיב", ששולב גם בסרט "דליה והמלחים" בו השתתפה השלישייה.

ב- 1967 ביקש ממנה טדי קולק, אז ראש עיריית ירושלים, לכתוב לחלק האמנותי בפסטיבל הזמר שיר שיעסוק בירושלים. שמר חיברה את השיר "ירושלים של זהב".
שלושה שבועות אחרי הפסטיבל פרצה מלחמת ששת הימים, שבמהלכה אוחדה ירושלים מחדש.  בעקבות המלחמה הוסיפה לו שמר בית נוסף המתחיל במילים "חזרנו אל בורות המים…".

מאז הפעם הראשונה שבה בוצע על בימת פסטיבל הזמר, הפך "ירושלים של זהב" לשיר שהוא סמל ותפילה, והוא נחשב לשיר הישראלי האהוב ביותר בכל הזמנים.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים ב- 1973, השיר שהיטיב לבטא את תחושות החזית והעורף בזמן המלחמה היה "לו יהי". המילים נכתבו בזמן המלחמה על פי מנגינת השיר “Let It Be” של הביטלס, אולם מרדכי הורוביץ, בעלה של שמר, טען ששיר כזה ראוי למנגינה "משלנו".  שמר הלחינה את המנגינה בדרך לאולפני הרצליה, מהם שודרה בכל ערב מערבי המלחמה תוכנית הטלוויזיה "מפגש אמנים". את השיר הקליטו בין היתר חוה אלברשטיין, שלה נכתבו המילים במקור והגשש החיוור. מאוחר יותר הקליטו הגששים אלבום שלם משיריה של שמר, שכלל בין השאר את "יש לי חג" ו"חבלי משיח".

ב– 1977 הקליט יהורם גאון את השיר "עוד לא אהבתי די", שהפך ללהיט ולריקוד עם פופולרי משמיעה ראשונה ובכך הצטרף לרשימת השירים של שמר שהצליחו בביצועו של גאון וביניהם "קומי צאי" למילים של ביאליק, "סימני דרך" ו"לא תנצחו אותי".
כעבור שנתיים כתבה שמר את "על כל אלה", השיר הפרטי של שמר הפך לתפילת רבים. את השיר הקליטו רבים ובהם גם שמר עצמה, שפתחה איתו את אלבומה המצליח מ- 1981, על הדבש ועל העוקץ.
בשנת 1983 הוענק לשמר פרס ישראל על פועלה בתחום הזמר העברי. בין נימוקי השופטים נכתב כי "שיריה של שמר הם מיזוג מופלא בין המילה והלחן. בשיריה בולט הביטוי הניתן בהם לרחשי הלב של העם".
כעבור שנה הקליטה הגבעטרון אלבום שלם משיריה, ושושנה דמארי הקליטה את שירה "אור", שהפך להמנון של פסטיבל המחולות בכרמיאל.

ב – 1993 היא חיברה לבני אמדורסקי את השיר "אני גיטרה", שהיטיב לשרטט את דיוקנו.  באותה שנה יצאה גם קלטת וידאו משיריה הידועים לילדים. השיר "הכל פתוח", שחתם אותה, הפך ללהיט ענק כאשר הוקלט על ידי עופר לוי ולאה לופטין.

בשנת 2000 שכנע אותה דודו אלהרר לשוב אל הבמה למופע משיריה, שנקרא "אלף שירים ושיר". המופע, שעבורו כתבה שמר את השירים "אקטואליה" ו"המעיל", זכה להצלחה רבה.

בשנת 2001 הוענק לשמר תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב.

ב-26 ביוני 2004 הלכה שמר לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. היא נפטרה בבית החולים "איכילוב" בתל אביב ונטמנה בבית העלמין של כנרת, לא רחוק מקברה של המשוררת רחל. לבקשתה, לא נערך לה מסע לוויה ולא ספדו לה על קברה. במקום זאת, ידידה, הזמר והמפיק דודו אלהרר, שר בהלוויה את שיריה "כנרת", "חורשת האקליפטוס", "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"נועה" והוביל את הנוכחים לשירה בציבור עגומה ומרגשת.

מתוך מומה, כתב יורם רותם

From a very young age Naomi Shemer's mother noticed she had a talent for music and encouraged her to study the piano. By the tender age of six, she was accompanying the kibbutz's sing-along sessions on the piano and ever since has had the ability to write songs for 'community singing'.

Later on she studied at the Rubin Music Academy in Jerusalem and took private lessons with some of Israel's leading musicians of the time. Upon graduation, she returned to the kibbutz and while teaching the kindergarten children rythmics, she realized that there were not enough songs describing their world. This prompted her to write her first songs, amongst them were "Hado'ar Ba Hayom" (The Mail Came Today), "Achinu Hakatan" (Our Little Brother), "Hatiyul Hakatan" (The Little (short) Trip) .and others. The songs first appeared in Yaffa Yarkoni's album "Shirim Mikinneret" (Songs from Kineret) which helped pave Naomi's way into the public's consciousness.

Haim Topol, who had Remembered Naomi from her service at Nahal headquarters, asked her to write some songs for "Batzal Yarok's" first program. She wrote "Noah", and "Meshirey Zamar Noded" (From the Songs of a Wondering Singer) which was a great success and became her first big hit. In 1958 she wrote "Shir Lehag He'asor" (The Tenth Anniversary song), "Kibui Orot" (Lights Out) and "Shayeret Harochvim" (The Riders Caravan) for The Dudaim.

In 1963 she wrote the songs for Lehakat Hanachal's seventeenth program "Shemesh Bamidbar" (Desert Sun) which was a kind of musical play and the start of the musical production era in the army troupes. The songs that did particularly well from that program were "Mahar" (Tomorrow), "Mitriah Beshnayim" (An Umbrella for Two), "Od Lo Achalnu" (We Are Starving), "Hatiyul Hagadol" (The Long Hike) and "Chapes Oti" (Look for Me) in which she integrated her own address. 1963 was also the year she wrote the song "Chorshat Ha'ekaliptus" (The Eucalyptus Grove) for the musical play "Ketsad Shovrim Chamsin" (How to Break a Chamsin). In 1964 Shemer composed Rachel's poem "Kinneret" which was originally sung by Lehakat Pikud Merkaz. Over time she composed many more of the poet's work. Shemer wrote several songs for Shlishiyat Gesher Hayarkon's first program, amongst which were "Ahavat Po'alei Habinyan" (The Builder ' Love), "Serenada Lach" (A Serenade for You), "Laylah Bechof Achziv" (A night on Achziv Beach) which was incorporated into the movie "Dahlia and the Sailors" in which Shlishiyat Gesher Hayarkon took part. She also translated the song "Ayelet Ahavim" for them. In 1967 Teddy Kollek, who was the mayor of Jerusalem at the time, asked her to write a song about Jerusalem for the Israel Song Festival's entertainment segment. Shemer wrote "Yerushalim Shel Zahav" (Jerusalem of Gold).

The Six Day War, during which Jerusalem was reunited, broke out Three weeks after the 1967 Song Festival. Following the war Shemer added another verse starting with the words "We Returned to the Water holes…" Since it was first performed in the Israel Song Festival, "Yerushalim Shel Zahav" has become both a prayer and a symbol, and is considered the favorite Israeli song of all times.

When the Yom Kippur war broke out in 1973, the song that best expressed the feelings both on the battle fields and on the home front was "Lu Yehi" (Let it Be) which Shemer was originally wrote to the melody of the Beatles song Let it Be. But Mordechai Horowitz, Shemer's husband, said that a song of that caliber deserved to have its own home grown melody, so Shemer composed it's very own melody on the way to a TV show that was broadcast every evening during the war, called "The Artists Meeting". The song was recorded by Chava Alberstein, for whom the song was originally written, as well as by HaGashash HaHiver, who later recorded an entire album of Shemer's songs. In 1977 Yehoram Ga'on recorded the song "Od Lo Ahavti Dai" (I have not yet loved enough). The song was an immediate hit and became a popular folk dance, thus joining the long list of Shemer's songs successfully performed by Ga'on, such as "komi Tsei" (Rise and Leave), a poem by Bialik which Shemer composed, Simanei Derech" (Milestones) and "Lo Tenatzchu Oti" (You will Not Defeat Me). Two years later Shemer wrote a very personal song of gratitude called "Al Kol Eleh" (For all These Things) which became a prayer for many. The song was recorded by many artists including Shemer herself, who used it as her opening song in her 1981 hit album Al Hadvash Ve Al Ha'oketz" (Bless the Sting and Bless the Honey). In 1983 Shemer was awarded the Israel Prize for her accomplishments in the field of Hebrew songs. The judges stated that "her work is a wonderful fusion of words and melody and that her songs stand out for accurately portraying the heartbeat of the Israeli people".
A year later The Gevatron recorded an entire album of her songs, and Shoshana Damari Recorded the song "Or" (Light) which has become the anthem of the Carmiel Dance Festival.
In 1993 she wrote the song "I am A guitar" for Beni Amdorski which was an accurate portrayal of him. In the same year she also released a Video of her famous children songs. The closing song on the video "Hakol Patuah" (Everything is Possible) became a huge hit when it was recorded by Ofer Levy and Leah Lupatin.

In the year 2000 Dudu Elharar successfully persuaded her to return to the stage with a new show called "A Thousand and One Songs" for which she wrote the songs "Actualia" (Actuality) and "Hame'il" (The Coat). The Show was a huge success.

In 2001 Shemer was awarded an honorary doctorate by Tel Aviv University.

Shemer passed away on the 26th of June 2004, at Ichilov hospital in Tel Aviv, after a long battle with a serious disease. She was buried in the cemetery of Kvutzat Kinneret, not far from the final resting place of the poet Rachel. At her request there was no funeral procession and no eulogies were said at her grave. Instead, her friend, the singer and producer Dudu Elharar, performed the songs "Kinneret"," Chorshat Ha'ekaliptus" (The Eucalyptus Grove), "Lashir Zeh Kemo Lihiyot Yarden" (To Sing is Like being The Jordan) and "Noa" leading the mourners in an emotional and moving sing-a-long.

נעמי שמר

נעמי שמר